אי אפשר לכתוב על תרבות בלי לכתוב על פוליטיקה, זה כבר ברור וידוע. אי אפשר, אם כן, לכתוב על מוזיקה איטלקית עצמאית בלי לכתוב על המרכזים החברתיים שבהם היא מתקיימת. כלומר, אותם מבנים נטושים בשולי ובמרכזי הערים שצעירים השתלטו עליהם בשביל לקיים בהם חיי קהילה. אי אפשר, לפי אותו סדר הדברים, לכתוב על המרכזים החברתיים בלי לכתוב על אָרְצִּ'י — שהיא התארגנות שנמצאת באמצע הדרך בין "עמותה" ל"מועדון חברים" ל"תנועה חברתית" עם למעלה ממיליון חברים ואלפי מרכזים. אי אפשר לכתוב על ארצ'י בלי לכתוב על תנועת הפועלים והתנועה האוטונומיסטית, שלא לדבר על האנרכיסטים, ואי אפשר לכתוב על כל אלה בלי לכתוב על בתי העם ומוסדות התרבות של המפלגה הקומוניסטית האיטלקית. כבר כמה זמן שאני מתכוון לכתוב על האינדיאנים האורבנים, ואפילו תנועה כל כך קטנה וכל כך שולית תובעת כל כך הרבה מאמץ. אבל אם נכתוב על כל זה מתי נכתוב על המוזיקה? מה הטעם, בכלל, לקרוא על מוזיקה כשאפשר לראות אותה? ואם אנחנו רואים אותה, מתי אנחנו מקשיבים לה?
הלכתי לאיבוד. שיהיה. הנה, בכל זאת, שלושה שירים על אהבה, משכנתא, ופורנוגרפיה — ועל כולם שורה אותה האפרוריות של דצמבר.
מבצע: דְּנְטֶה ("שֶן")
שיר: בייבי בילדינג (שמישהו יסביר לי למה)
אחד מהדברים שאני הכי אוהב בשיר הזה הוא הוידאו. הפשטות שלו מתאימה לשיר, והשיר מתאים לחורף, אז מתאים לשים אותו פה בהתחלה של הפוסט בהתחלה של דצמבר. הדיסק החדש שלו שיצא לאחרונה גם שווה האזנה, אבל אם השיר הזה שרד כבר שלוש שנים אצלי בראש סימן שזה כבר משהו קלאסי.
החורף עוד יגמר, וכך גם הקרח שבלב שלך
הוא יימס, החורף יגמר, ואנחנו נהנה לרקוד
יותר מזה אי אפשר ליהנותכשתסיימי עם המבחנים
נסע לים במכונית
וידובר בפעם ההיא שאמרתי לך
כמה העיניים שלך יפות
אני תוהה אם את רואה אותי בסדראחר כך תתני לי נשיקה ארוכה
כמו המרחק מאמיליה לאפריקה
אני אתן לך קופסה של כוכבים מפלסטיק
והעוני שלי
העוני שלי
וכלום מכלום מכלום מכלום
לא יזיז לנואותה המתיקות בפעם שאמרתי לך
כמה יפות העיניים שלך
אני תוהה אם את רואה אותי בסדרובניגוד לשיר הזה,
אנחנו לא נסתיים לעולם.
מבצע: בְּרוּנוֹרִי סָאס
שיר: קוֹמֶה סְטָאי ("מה המצב")
בהמשך לחורפיות של השיר הקודם גם לאחד הזה יש את התוגה המלנכולית שלו. נראה שההתמודדות עם עלויות המחיה היא עניין בינלאומי, וגם הפיתרון של בירה ופיצה על החוף חוצה גבולות. ברונורי סאס, למי שרוצה לנבור ביוטיוב, הוא אמן-מבצע כובש לחלוטין אבל יש לו עוד כמה קליפים מבויימים ששווה לראות.
"מה המצב?"
זה משפט הפתיחה של כולם
הכל טוב, יש לי בית
ואני הולך לעבודה כל יוםמה אתה רוצה שאני אגיד? על אתה רוצה שאני אדבר?
המשכנתא היא המחשבה שרודפת את כולם
ריבית קבועה, עם תוספת לפי הבנק המרכזי, יש מי שמשתגע כבר שנה
מה אתה רוצה שאני אכתוב? על מה אתה רוצה שאני אשיר?כמה קל ללכת כשאתה לא יודע לנהוג
כמה עצוב החג בלי אבאכדורגל הוא הדת היחידה בעולם שמסביבי
פיצה, בירה, ואחר כך הולכים לרקוד בים
מה אתה רוצה שאני אגיד? על מה אתה רוצה שאני אדבר?אולי בתוכי הדברים משתנים
בתוך הגן שלי פורחים הוורדים
מבצע: אִיל גְ'נְיוֹ ("הגאון")
שיר: פוֹפ פוֹרנוֹ
אחרי "בָּנְדְיֵירָה רוֹסָה" ו"סָפַּרִינְג פָּרְטְנֵר" יכול להיות שהשיר הבא הוא השיר הראשון ששמעתי באיטלקית. הוא גם השיר היחיד של הצמד הזה שזכה להצלחה כלשהי, למרות שעל אותו הדיסק יש עוד כמה וכמה קטעים יפים. היה רגע קטן כשחשבתי לשים את השיר הזה כאן שהתלבטתי אם להכתיר את הפוסט הזה עם הכותרת "פורנו איטלקי" — יש דרך טובה מזאת להגדיל את התעבורה בבלוג? — אבל האמת היא שמה שאהבתי בוידאו זה שהוא כולו מחווה לסצינה הבלתי-נשכחת מתוך "לחיות את חייה" של גודאר.
אתה מתנהג אלי כמו חרא
כי אתה מתעורר בשעה שלוש
בשביל לראות את הסרטים האלה
קצת פורנו
אתה מתנהג אלי כמו חרא
כי אתה מסתכל עלי כאילו הייתי
אני שחקנית פורנו.פופ פורנו.
אתה מתנהג אלי כמו חרא
כי אתה נהנה לחלום
על הנשים האלה,
קצת פורנו
אתה מתנהג אלי כמו חרא
כי אתה משאיר אותי לבד
וצופה בסרטים האלה
קצת פורנופופ פורנו
אבל כשמגיע הערב
אתה מדבר איתי על אהבה
ומביט לי בעיניים
וגורם לי להרגיש באמת
כמו אישה שהיא קצת פורנו
אין עשן 