הזמנה להפגנה: להקיף את הקונגרס (הפרלמנט)
ב-25 בספטמבר (#25S) הזמנו את כולם להקיף את הפרלמנט בשביל להציל אותו ואת שלטון העם מידי השווקים הפיננסים והטרוֹיקה [הנציבות האירופית, הבנק האירופי המרכזי, וקרן המטבע העולמית; אב"ר] שחטפו אותם. זה היה כיבוש שבוצע בהסכמתן של רוב המפלגות, ובשיתוף פעולה עמן. ולמרות האיומים המתמידים, המניפולציות בתקשורת, והקמפיין האדיר להפחיד את האוכלוסיה, עשרות אלפי אנשים נענו להזמנה. אמרנו בקול רם וברור שאין בנו פחד, שאנחנו ביחד, ושאנחנו לא נעצור עד שהם לא יתפטרו ויתחילו בתהליך שינוי החוקה.
התשובה של הממשלה היתה מכות, שוטרים סמויים, מעצרים, אלימות חסרת אבחנה, פצועים, ופריסה של כוחות משטרה בהיקף חסר תקדים. ובכל זאת הממשלה הפסידה. התמונות של הדיכוי הגיעו לכל קצוות העולם, והביקור של ראש הממשלה ראחוי באו"ם התקיים תחת צל כבד, בזכות היכולת הארגונית והתקשורתית שהפגנּו. הדיון לגבי הלגיטימיות של הפעולה ב-25 לחודש נפתח, והיום כולם בספרד מדברים על זה, דנים, מביעים עמדה, בוחרים צד. התחלנו שיחה ענקית, וככה אנחנו רוצים להמשיך.
מה שהממשלה וכלי התקשורת רוצים לעשות זה להפוך את הדרישות שלנו לשאלה של שלום הציבור. לצאת לרחוב ולדרוש זכויות זה לעשות פוליטיקה. להפגין זה לעשות פוליטיקה. לקחת את זכות הדיבור זה לעשות פוליטיקה.
אנחנו ממשיכים ללמוד. היום, ה-29 בספטמבר, הרחובות התמלאו שוב בעשרות אלפי אנשים שאומרים די כבר, שרוצים לשים סוף למציאות שנעשית בלתי-נסבלת מרגע לרגע. והיום, בנוסף לכך, אנחנו יוצאים גם כדי לתמוך באחים ובאחיות שלנו בפורטוגל, ביוון, ובאיטליה, ולקבל תמיכה מהם. גם הם מקיפים את הפרלמנטים שלהם. צפון אירופה הם "החזירים", אנחנו זה דרום אירופה, ובלי דרום אירופה אירופה היא בלתי אפשרית.
אנחנו ממשיכים להקיף את הפרלמנט כי אנחנו רוצים להעלות את המחאה החברתית מדרגה, ולשים במרכז את ההחזרה של הכח לאזרח, כלומר, את הדמוקרטיה. בשנה וחצי האחרונות למדנו לחשוב, לעבֵּד, ולפעול ביחד, וליצור שותפויות שבעבר היו בלתי-נתפשות: המונים מכל הצבעים מילאו את העיר, שכנים ושכנות עצרו פינויים מבתים, עובדי ציבור חסמו רחובות … עכשיו אנחנו יודעים איך לפענח רעיונות כלכליים ומשפטיים מורכבים, להגן על עצמנו ולהגן על אחרים, אנחנו מתקשרים טוב יותר, אנחנו מנהלים מרחבים של דיון והשתתפות ברשתות החברתיות, בכיכרות, ובמקומות העבודה. אנחנו צוחקים אל מול האלימות המטומטמת של המשטרה, ומפעם לפעם אנחנו גם מתנגדים במקום לברוח. הצלחנו להעצים את דרכי המאבק הישנות, והצלחנו לקיים יוזמות שצמחו מלמטה שאנחנו מעוניינים להמשיך בהן, צעד צעד, בלי קיצורי דרך. כי אנחנו מאמינים שהימים שבהם החלטות התקבלו על ידי מעטים נגמרו. כי אל מול מי שרוצים להשאיר אותנו בלי עתיד יש לנו את האמצעים ואת החוכמה השיתופית בשביל להחליט ולבנות את החברה שאנחנו רוצים. כי אנחנו לא צריכים מתווכים מזוייפים, אלא את האמצעים והכלים השיתופיים שיעודדו באופן פעיל את ההשתתפות הפוליטית של כל האנשים בעניינים ציבוריים.
אנחנו ממשיכים להקיף את הקונגרס כדי לומר לאלו שטוענים שהם שולטים בנו שמספיק, שאנחנו לא נציית לגזירות הלא צודקות שהם מטילים עלינו, כמו זו של תשלום החוב, ושנגן על הזכויות הקולקטיביות: הדיור, החינוך, הבריאות, התעסוקה, ההשתתפות הדמוקרטית, הפרנסה. אנחנו כאן בשביל להתחיל תהליך שלא יאפשר לאחראים למשבר להשאר חסינים מעונש, כדי שהפירומנים שגרמו למשבר לא יתוגמלו אלא להפך, יועמדו לדין.
לא השלטון של ספאטרו [מרכז-שמאל] ולא זה של ראחוי [מרכז-ימין] הקשיבו לנו. שניהם בגדו בבוחרים שלהם בכך שקידמו צעדים שהם הבטיחו שלעולם לא יקדמו. הם לא נשמעים לאזרחים, אין להם את האומץ או את העניין לעשות זאת. על כן, הממשלה של ראחוי לא משרתת אותנו ואנחנו דורשים את פיזורה.
היום הם הציגו את תקציב המדינה לשנה הקרובה. התקציב הזה הוא התוצאה של רפורמה בחוקה שביצעו ביחד מפלגת העם [מפלגת השלטון של המרכז-ימין] ומפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית [מרכז-שמאל. הוחלפה בבחירות נובמבר 2011] מבלי שהאזרחים יוכלו לומר דבר לגבי זה. התקציב הזה מקדיש הרבה יותר כסף לתשלום של חוב לא צודק מאשר לצרכים החברתיים שיוכלו לאפשר את היציאה של הכלל מהמשבר. התקציב הזה הוא בושה לריבונות הלאומית, לדמוקרטיה, ולכן אנחנו חייבים לעצור אותו.
אנחנו רוצים לקרוא להתעוררות מחדש בשעה שידונו בתקציב בפרלמנט. אנחנו רוצים להיות כאן, שוב, באותם הימים כדי לומר לא — כדי לומר שכבר אי אפשר לשלוט בנו בלי לשאול לדעתנו.
כמו כן אנחנו דורשים להפסיק את ההפללה של המחאה, לשחרר את מי שעדיין במעצר, ואת ביטול האישומים נגד שאר החברות שסובלות מהטרדות באמצעות הליכים בלתי נסבלים במדינת חוק מתוקנת. בנוסף לכך אנחנו דורשים לפתוח בחקירה לגבי התנהלות המשטרה ב-25 בספטמבר.
בימים האחרונים ראינו שאנחנו יכולים, אם אנחנו מתארגנים, אם אנחנו מתקשרים, אם אנחנו משתמשים ברשתות שלנו ומשרים ביטחון, רוגע, ותבונה שיתופית. בגלל זה אנחנו מציעים לכם שתשתתפו בקבוצת התיאום של ה-25 בספטמבר. לא רק כאן במדריד אלא בכל מקום, שתטוו את המקום שלכם בתוך הרשת הזאת, שתהפכו את הקריאה שלנו לשלכם … לוקחים מאיתנו את המעט שעוד נשאר לנו להגן עליו, נשאר לנו עולם ומלואו ליצור מחדש.
אנחנו לא מפחדים.
תקציבי הבושה האלו, אנחנו נטיל עליהם מצור.
שיעופו כולם.
כן, אנחנו יכולים.
[מקור]
הטקסט הזה נכתב על ידי קבוצת התיאום של ה-25 בספטמבר, והוקרא בשעה שמונה בערב מול עשרות אלפי מפגינים שהתאספו סביב בניין הפרלמנט שבמרכז מדריד.
חדי העין יבחינו בהבדלים בבחירת המילים ובדגשים הפוליטים בין הטקסט הזה והמניפסט המקורי שפורסם על ידי "יוזמת ברגליים!" ופורסם כאן בעברית לפני ארבעה ימים. יוזמת ברגליים יצאה מתוך קבוצה קטנה של אמהות שהחליטו ביוני האחרון שהגיעה השעה להסלים את המאבק, וקראו לכיבוש הסמלי של בניין הפרלמנט. לקריאה שלהן היתה הענות רבה מצד קבוצות שונות שהיו פעילות לפני ונוצרו תוך כדי המאבק שהחל ב-15 במאי 2011. הפעילות במסגרת "קבוצת התיאום" היא משותפת לקבוצה רחבה בהרבה, ובמסגרתה נעשות פשרות שאיפשרו את הכתיבה של הטקסט הזה. אפשר להבין מה היו חלק מהפשרות האלה בקריאה בין השורות של המסמכים השונים. למי שמעוניינים בפרספקטיבה של העיתונות הבורגנית-ליברלית, אל פאיס פרסמו רקע מקוצר לגבי הפעילים (ספרדית.)
אלברטו קסייאס. צילום: חאווי חוליו
מוקדם יותר אתמול בערב אלברטו קסִייָאס, 49, קיבל מכתב וכשהוא סיים לקרוא אותו הוא התעלף.
קסייאס, שבראיונות לתקשורת הספרדית מספר שבבחירות האחרונות הצביע למפלגת השלטון הימנית, התפרסם בזכות התמונה שהראתה כיצד ב-25 בספטמבר הוא עמד בפתח המסעדה שהוא עובד בה ומנע משוטרים להכנס ולעצור מפגינים. התמונה הזאת מראה שוב איך בדמוקרטיה בורגנית הזכות לקניין פרטי עולה על הזכות להפגין. זה לא עזר לו. אתמול בערב קסייאס קיבל מהמשטרה מכתב התראה על כך שהם פותחים נגדו בהליכים פליליים.
אין עשן 
תודה על התרגום.