מתוך מדריך מלחמה גרמני, ברטולט ברכט

לפעמים הדברים שנכתבים כאן עומדים בפני עצמם, אבל לפעמים אני מקווה שבעתיד הם יוכלו לשמש למשהו. מין ארכיון של מראי מקום עצמיים. אוסף של נקודות שבהמשך אולי אפשר יהיה למתוח ביניהן קווים, שביניהם יפרשו מישורים, שיתנו מעטפת לגוף חדש.

שער לספר "נקודה וקו למשטח", ו. קנדינסקי. גואש על נייר, 1925

הפעם אני רוצה להמשיך עם עוד שיר של ברכט שלא מאבד את הרלבנטיות שלו, "מדריך מלחמה גרמני". גם הפעם הרשתי לעצמי לתקן את התרגום של בנימין הרשב. מלבד קצת קטנוניות לשונית (יערות ולא יער, שימושי ולא שמיש), ותוך הסתכנות בכך שאשמע  כמו מבקר מתוך מוסף ספרים של הארץ, השינוי בבית האחרון בכלל ובשורה האחרונה בפרט נראה לי חשוב. במקום שברכט כתב "er kann denken", הרשב תרגם "יודע לחשוב". נראה לי שבבחירה הזאת הרשב הוסיף מימד דטרמיניסטי, מהסוג האופטימי, כזה שהיה לקומוניסטים מהחצי הראשון של המאה העשרים. ואפילו שברכט הוא לפעמים קצת כל זה, מתאים לי יותר (וגם נראה לי יותר מדויק) "יכול גם לחשוב". אבל אולי אני טועה. קטונתי. הנה שלושת הבתים האחרונים:

גֶּנֶרַל, הַטַּנְק שֶׁלְּךָ הוּא רֶכֶב חָזָק
הוּא רוֹמֵס יְעַרוֹת, הוּא מוֹחֵץ מֵאָה אֲנָשִׁים.
אֲבָל יֵשׁ לוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד:
הוּא זָקוּק לְנֶהָג.

גֶּנֶרַל, הַמַּפְצִיץ שֶׁלְּךָ חָזָק.
הוּא טָס מַהֵר מִן הַסּוּפָה, הוּא סוֹחֵב יוֹתֵר מִפִּיל.
אֲבָל יֵשׁ לוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד:
הוּא זָקוּק לִמְכוֹנַאי.

גֶּנֶרַל, הָאָדָם הוֹא מְאֹד שִימוּשִי.
הוּא יַכוֹל לָטוּס וְהוּא יַכוֹל גַּם לִרְצוֹחַ.
אֲבָל יֵשׁ לוֹ חִסָּרוֹן אֶחָד:
הוּא יַכוֹל גַּם לַחְשׁוֹב.