המשבר הכלכלי וסכרת נעורים: המקרה היווני

יש הרבה דרכים לבחון את המשבר הכלכלי ואינסוף גרפים וטבלאות ומספרים שממחישים אותו. ז'יז'ק עשה אבחנה יפה בדבר חוסר התוחלת של פוליטיקאים שפועלים ברמה המקומית, בעוד שהמערכות הכלכליות — שבהן מתרכז הכוח האמיתי — הן גלובליות. כמו להוכיח את דבריו אחד המאורעות האחרונים בקריסה-המתמדת התרחש ביוון כשראש הממשלה הציע לקיים משאל עם בדבר ההתמודדות עם החוב. לפני שהתקבלה החלטה בעניין, לפני שהועלו הצעות אפשריות לבחירה, לפני שהיוונים החליטו מה הם מעוניינים לעשות — ההון הגדול הגיב. מרוב פחד שהיוונים יקבלו השראה מאיסלנד בורסות בכל העולם רשמו ירידות. התוכנית נזנחה למחרת.

אם להודות על האמת, קשה לי להבין מה זה באמת "ירידות בבורסה" וגם אם אני יכול לכתוב צירופי מילים כמו "ההון הגדול" קשה לי ממש לראות אותו בעיניים. ביוון, אבל, ההריסות של מלחמת המעמדות ניכרות בכל מקום. חבר שביקר לאחרונה באתונה תיאר את ההליכה בעיר כמו פרק ב"הדרך", או סצינה מתוך סרט מדע-בדיוני על קיום בתר-קטסטרופלי.  בפעם האחרונה שהציביליזציה לקחה צעד כזה ענק אחורה זה היה כשברית המועצות קרסה, ותוחלת החיים צנחה בעשור. כך, על הגוף, אני מצליח להרגיש מה זה המשבר.

העדויות על הקריסה של מערכת הבריאות התחילו לטפטף במהלך השנה האחרונה. במדינה שבה כל תינוק נולד עם חוב של 35,000 אירו אין פלא שבמחלקת היולדות בבתי חולים פרטיים מורידים מחירים. בבתי החולים הציבוריים, במקביל, כבר באוגוסט דיווחו על תורים מתארכים ומחסור בציוד בסיסי, וכך קורה שמרפאות של "רופאים ללא גבולות" שהוקמו על מנת לעזור למהגרים ללא ניירת כיום מטפלים בכלל ביוונים. (בסוגריים: ביוון מתקיימות שתי מערכות בריאות במקביל: אחת במימון ממלכתי, והשניה במימון חברות ביטוח. המציאות בפועל היא שעיקר המימון מגיע ישר מהכיס של החולה.)

בסיטואציה כזאת של משבר ממשלת יוון נקטה בצעד מתבקש, וביקשה מחברות התרופות הנחה על התשלומים. מדובר בנושא רגיש, כי חברות התרופות הן בין הכוחות הכלכליים החזקים בעולם. במקרים דומים במדינות אחרות בעבר חברות התרופות העדיפו לחלק תרופות בחינם מאשר לקבוע תקדים שעלול לפגוע ברווחי העתק שלהן. הפעם הן נקטו בצעד חריג: הן יצאו מיוון. מי שסובל מסכרת סוג-1 (סכרת נעורים) וזקוק לאינסולין פשוט נדפק — זהו, נגמר. החרם הכלכלי שלהן על יוון הגיע לכדי כך שהן מקבלות תשלומים רק בחשבון בנק שוויצרי מיוחד.

"דבר אינו קדוש", דמיאן הירסט. 1997

את זה שהמצב החברתי משפיע על המצב הנפשי אמיל דורקהיים תיאר כבר לפני יותר ממאה שנה. בשנה האחרונה שיעור ניסיונות ההתאבדות עלה ב-40%,  ולפי המחקר העליה ניכרת במיוחד בקרב אנשים במצב כלכלי קשה. מחקר אחר בירחון הרפואי המוביל "דה לנסט" (ששוב מוכיח למה הוא עדיף על הז'ורנל מניו אינגלנד) מביא סידרה שלמה של נתונים שמעידים על המצב הנפשי-רפואי-חברתי ביוון: מספר מקרי הרצח והשוד הוכפל, שיעור המשתמשים בהירואין (לפי הערכות) עלה ב-20%, וההידבקות בנגיף שגורם לאיידס עלתה ב-52%. דו"ח אחר מתאר מצב שבו אנשים מדביקים את עצמם בכוונה בנגיף,  על מנת לזכות בקצבה של 700 אירו שמקבלים החולים בו. ככה נראית הקרקעית.

ומה הפיתרון של "הטרויקה" (הנציבות האירופית, קרן המטבע העולמית, והבנק האירופי המרכזי) למצב? עוד פיטורים, עוד הפרטה, עוד מאבק באיגודי העובדים ושכר המינימום. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. במדינה שנשלטה לפני פחות מארבעים שנה דיקטטורה צבאית עכשיו מושלת דיקטטורה כלכלית. מי שמכיר את המסורת השמאלית ביוון יודע שזה לא יעבור בשקט.

מחשבה אחת על “המשבר הכלכלי וסכרת נעורים: המקרה היווני

  1. אלי, שנים שאני מנסה להבין שינויים כלכליים ומשהו בי לא מצליח לקלוט את העניין עד הסוף ואני נרגשת לאמר לך שבזכותך אני מבינה ( לפחות מבינה יותר ).
    המשפט שכתבת פה על ירידות בבורסה וחוסר הבנת העניין – אני כל כך מזדהה, גם אני כשזה מגיע לגוף למציאות הפיזית, לשקל מול 10 שקלים – אז אני מבינה.
    לא הגעתי לכתבה הזו במקרה, זה אחרי שקראתי מה שכתבת על איסלנד ושוב… פתאום באמת הבנתי.
    אז – תודה רבה
    אמשיך לקרוא ולשתף, אתה מרתק.

כתיבת תגובה