ועידת ריו: בריאות, פוליטיקה, וכלכלה

ב-21 באוקטובר ננעלה בריו הועידה של ארגון הבריאות העולמי (ארגון הבריאות של האו"ם) לבחינה של הגורמים החברתיים לבריאות. לפני הדיווח מהועידה והפוליטיקה שעמדה מאחוריה צריך קודם כל להגדיר מה זאת "בריאות". התשובה של ארגון הבריאות העולמי היא:

בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה

אפשר לבלות הרבה זמן בפרשנות של זה (ואולי עוד נחזור לזה בהזדמנות), אבל הדגשתי את "חברתית" כי זה דבר שלעיתים קרובות מדי נשכח כשמדברים על בריאות. היחסים שבין בריאות הגוף ובריאות הנפש היו מוכרים כבר ליוונים, וכיום אפשר למדוד את כמות האינטרלאוקין-6 בדם בשביל לבדוק את הקשר בין בטחון עצמי ומחלות לב. גם הקשר בין יחסים חברתיים ובריאות הנפש דיי מוכר ופשוט, ולצורך העניין מעניין הדיון לגבי כליאה בבידוד כצורה של עינויים. הקשר בין בריאות חברתית ובריאות גופנית למעשה הדוק באותה המידה. באחד מהמחקרים פורצי הדרך בתחום סיר מייקל מרמורט בחן את הנתונים הסטטיסטיים של עובדי מדינה בריטיים ונתקל בממצאים כל כך מפתיעים שהם מובנים מאליהם: שיעור התמותה (מקרי מוות/1000 איש/לשנה) בקרב העובדים בתחתית ההיררכיה גבוה פי 3 מזה של אלה שבראשה. בראיון שנערך לצורך כתבה ב"טיים" השבוע הוא דואג להדגיש: לא מדובר באנשים מובטלים או עניים, אלא בעובדי צווארון לבן עם בטחון תעסוקתי.

מכלול הגורמים לבריאות, לפי ווייטהד ודלגרן, סטוקהולם 1991

ההפרדה בין "אישי" ו"חברתי" כמו שהיא מוכרת כיום היא כלי תיאורטי שמרכיב חלק מהאידיאולוגיה הקפיטליסטית. כמו כל תיאוריה השאלה שעומדת בפניה היא עד כמה היא יעילה בשביל לתאר את המציאות. לפני שנרחיק לברזיל, אחד המקרים המובהקים ביותר נמצא בנגב. מרכז הפעילות הרפואי הוא בית החולים סורוקה, בבאר שבע. מרגע שהגיע אליו פציינט הוא זוכה למיטב הטיפול המסור של צוות מומחים שנעזר בכל (טוב, כמעט כל) המיכשור הרפואי המודרני. סבבה. אבל המצב של חולה בסכרת בעומר לא זהה לזה של אדם שגר בוואדי אלנעם. הצרות מתחילות הרבה קודם ונמשכות הרבה אחר כך: בגלל זיהום סביבתי ותשתיות לקויות מחלות שאפשר היה להמנע מהן מתפתחות. תזונה לקויה, שהיא תוצר של עוני וחינוך חסר, גם היא גורמת לחולי. בגלל העדר מרפאות מקומיות ותחבורה ציבורית לקויה המחלות מאובחנות רק בשלב שבו נדרש טיפול אינטנסיבי ויקר. לאחר האישפוז החולים ששוחררו לביתם צריכים לקחת תרופות, ואולם אלו העניים לא יכולים לרכוש אותן — ולבסוף חוזרים לבתי החולים במצב גרוע יותר. אז אפשר להשקיע במחלקה אורטופדית, ואפשר להתקין תאורה מתאימה ורמזור בצומת שנוטה לפורענות. רופאים לזכויות אדם סיכמו את זה יפה ב-2010, ומרכז המחקר של הכנסת פרסם לבקשת דב חנין דיווח חלקי ביותר [פדף], אבל לפחות רשמי.

אחרי ההקדמה לנושא, חזרה למייקל מרמוט שב-2005 מונה לראשות ועדה שהאסיפה הכללית של ארגון הבריאות העולמי החליטה על הקמתה, על מנת לבחון מה הם הגורמים החברתיים לבריאות (או "מגדירי בריאות" כמו שתרגם את זה איל ניב). את המסקנה של המחקר המקיף, שנערך על ידי אנשי המקצוע הקפדניים והטובים בעולם, אפשר לסכם במשפט אחד מתוכו: אי-צדק חברתי הורג. תמצית ההמלצות שלו הן 3 נקודות:

  1. לשפר את תנאי המחיה היום-יומיים
  2. להתמודד עם החלוקה הלא שיוויונית של כח, כסף ומשאבים
  3. למדוד ולהבין את הבעיה, ולהעריך את ההשפעה של כל פעולה

כל זה הוצג לאסיפה הכללית של ארגון הבריאות העולמי ב-2008, שהחליטה לכנס ועידה בינלאומית — זאת שננעלה עכשיו — שתהווה סוג של המשך לועידת ריו מלפני 20 שנה, שסטפן הֶסֶל התייחס אליה ב"תזעמו!". הפתעות גדולות לא היו שם, וכמו באסיפות אחרות בסגנון היה ברור שלא שם מקבלים את ההחלטות. ההכרזה המשותפת שפורסמה בסוף היתה זו שהוסכם עליה מראש — מלאה בכל הרטוריקה הנכונה, אבל נעדרת כל כוונה אמיתית למימוש. מי שניסו לקדם אג'נדה יישימה היו הפעילים של תנועת הבריאות של העמים שמזנבים בארגון הבריאות העולמי. בהכרזה אלטרנטיבית, שעליה חתמו גם רבים מהנוכחים הרשמיים, חיברו אחד ועוד אחד והעלו שורה של דרישות:

פאבלה בסנטה מרטה, ריו דה ז'נרו, ברזיל. הנס & האן, 2011

  1. ליישם מנגוני בטחון חברתי ומערכות בריאות במימון ציבורי שיתמודדו עם מגדירי הבריאות החברתיים, כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים תוך שימת דגש על הקטנת אי-השיוויון הבריאותי
  2. שימוש במיסוי פרוגרסיבי, מס הון, וחיסול ההתחמקות מתשלום מיסים על מנת לממן את הפעולות שיתמודדו עם הגורמים החברתיים לבריאות.
  3. להכיר באופן מפורש בהשפעה של ההון הפיננסי, בשליטה שלו בכלכלה העולמית, ובמקורו והיותו אחראי לתוצאות של המשברים המחזוריים.
  4. ליישם מנגנוני מיסוי בינלאומים מתאימים בשביל לקיים בקרה על ספקולנטים בינלאומיים ומקלטי מס.
  5. להשתמש בהערכת ההשפעה הבריאותית על מנת לתעד את הדרכים שבהן פעילות לא מבוקרת ולא אחראית של תאגידים בינלאומיים ומוסדות פיננסים מהווה חסם לבריאות לכל.
  6. להכיר מפורשות בדרכים שבהם המבנים הנוכחיים של הבקרה על המסחר הבינלאומי מעצבות את אי-השיוויון הבריאותי ועומדות בפני הזכות לבריאות.
  7. לחשוב מחדש על סיוע רפואי ממדינות בעלות הכנסה גבוה כמחויבות בינלאומית וכפיצויים לגיטימיים שהן חייבות למדינות מתפתחות בהתאם לעקרונות הבסיסיים של זכויות האדם.
  8. לעודד שקיפות ודמוקרטיה בתהליך קבלת ההחלטות בכל השלבים
  9. לפתח ולאמץ פרוטוקול שיתמודד עם בעיית ניגוד העניינים שקיימת בתהליכי קבלת ההחלטות ברמה העולמית.

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s