קפיצת הדרך

לפני חודשיים פתחתי חשבון בטמבלר עם אותו השם ותחת הכותרת "הרחלה", ע"ש הספר של חוקר הארצות אבן בטוטה. הדבר הראשון שצד את תשומת הלב שלי לגביו הוא התיעוד שהוא השאיר לגבי מקומות ותרבויות שאינם עוד, מה שמוביל את המחשבות לכמה חלומות בהקיץ על מה שישאר מאיתנו.

"דארת' ויידר", מארק קווין. בורג'יה (קלבריה, איטליה), 2007

הדבר שהופך את אבן בטוטה למרתק בעיני הוא שלמרות שהוא גמא מרחקים גדולים מכל אדם אחר בתקופתו והדברים שהוא ראה יכלו בקלות למלא את הספר — הוא בחר לתאר בפירוט רב מקומות שלא היה בהם מעולם, כאילו הוא עצמו בקר בהם. מהבחינה הזאת אולי אפשר לחשוב עליו בנפרד מהרפתקנים כמו בנימין מטודלה וצ'נג חה, ולקרב אותו לסופרים שבראו להם עולמות כמו בורחס וקלווינו. בהקשר הזה אפשר לצטט את אדורנו:

אומנות היא קסם ששוחרר מהשקר שבצורך להיות אמת

בבלוג בטמבלר בחרתי שלא לכתוב. מצד אחד השפה היא מכשול, ומצד שני המוזיקה חוצה גבולות. בבלוג כאן בחרתי לכתוב רק בעברית, וזאת נראית לי כמו הזדמנות לצרף כמה מילים לקטעים ששמתי שם. כמו באומנות פלסטית אני מקווה שהשירים עדיין עומדים בפני עצמם, אבל פסקה קצרה יכולה אולי להוסיף להנאה. זה כנראה יהיה מדור קבוע, והפעם בשביל הסיפתח בחרתי כמה קטעים מצפון מערב אפריקה, ארץ אבותי.

טינאריוון הם להקה ותיקה של בני הטוארג שיושבים בסהרה, בצפון מאלי. חברי הלהקה שמגיעים ממחנות פליטים שונים, אליהם הגיעו אחרי התקוממות כושלת ב-1963, קיבלו את ההשפעות המוזיקליות שלהם מכל פינה שאליה נפוצו. בשיר הזה הם מנגנים יחד עם  קיראן אלווילה (קנדית ממוצא הודי, או הודית שגדלה בקנדה) שיר של נוסרת פתח עלי חאן,  פקיסטני שהיה מגדולי מוזיקת הקוואלי הסופית. עוד על קוואלי ועל שיתופי פעולה מפתיעים של עלי חאן בהזדמנות אחרת.

גנאווה דיפוז'ן הם להקה של אלג'יראים וצרפתים. הרבה מה להגיד עליהם אין לי, אבל הייתי צריך למצוא תירוץ לשים קישור לבלוג המצוין קפה גיברלטר שבזכותו שמעתי אותם. יפה לשמוע איך המוזיקה הערבית נמסה לתוך רגאיי וחוזרת וצפה, וחוזר חלילה.

אנואר אברהים הוא נגן עוד תוניסאי שחי בפריז, אליה הוא עבר בשביל המוזיקה. הבסיס של המוזיקה שלו היא המוזיקה הערבית הקלאסית, אבל אפשר לשמוע גם איך השפעות אחרות מגיעות אליו מכל כיוון. באורך של שש וחצי דקות אין לשיר הזה סיכוי להגיע לרדיו, אבל זה משהו שאפשר להשאיר פתוח ברקע בזמן שממשיכים לקרוא הלאה דברים אחרים. שיהיה ברגוע.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “קפיצת הדרך

  1. פינגבק: דרכונים טורקים בכל הטעמים « אין עשן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s